8.500 סל"ד מותרים ושמישים.
5,200 סמ"ק.
610 כוחות סוס.
330 קמ"ש.
56 קג"מ מומנט.
10 צילינדרים.
7 הילוכים.
4 דיסקים קרמיים.
3.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש.
2 מצמדים.
2 מושבים.
1 מנועינו, מנועינו, מנועינו, לא מקדימה וגם לא מאחור... (כי הוא במרכז המכונית).
ועל אף הכתוב ב-אחד מי יודע", ה"אחד" הפעם אינו זה המציץ עכשיו ממרומים ופניו סמוקות קמעה, אלא האאודי8R החדשה. סופרקאר. מכונית-על. על-עוצמה, על-ביצועים, על-התנהגות, על-טכנולוגיה, על-עיצוב, על-רושם.
בת מוכשרת למשפחה האליטיסטית של מרצדס AMG GT, פורשה, אסטון מרטין, פרארי, למבורגיני, בוגאטי, מקלארן, פאגאני, ועוד מיני שמות מן ההפטרה ו/או מתוך קטלוג הצעצועים של שועי הארץ (מילה מכובדת לטייקונים), שכבר יש להם הכול.
אבל ה-8R לא מסתפקת בהיותה מכונית-על. היא רוצה גם להצטרף אל אותו קומץ של מכוניות על, עימן אפשר גם לחיות ביומיום, בכבישי ערים, בשיוט נינוח, בדרך למשרד. וזו משימה לחלוטין לא קלה.
כדי להתרשם עד כמה צלחה המשימה, שוגרו עיתונאי תבל לדרום פורטוגל, למסלול מירוץ חביב ומאתגר בשם "אאוטודרומו דו אלגארווה", ולכבישים הנאים שסביבו. לא הרבה נהיגה, אך די כדי לקבל רושם ראשון, שני, ואפילו שמץ מן השלישי.
הראשונה שנפלה לידינו הייתה 8R-פלוס, הדגם החזק יותר. זה הניחן בכל המספרים דלעיל. יש גם אח מתון יותר, "רק" 540 כ"ס, ונדבר בו בהמשך. היא הייתה אדומה כאש, כמובן. אך אין ספק שגם בכחול, שחור, לבן, ואפילו בבז' בורגני או בירוק-קופת חולים - המכונית הזאת לא תותיר עין אחת אדישה.
הנהיגה אל מסלול המירוצים לימדה חיש-קל כי זמינות כוח, היא לא ממש בעייתה של המכונית הזאת. בעצם, להיפך. כוחה כל כך שופע, כל כך זמין ושש אלי קרב, עד שהצטערתי על כי לא לקחתי עימי מעט ריטלין או וואליום, כדי לאלפה מעט מתינות. ה-R8 הזאת רוצה לדהור. תמיד. בכל מאודה היא רוצה. אך מה לעשות - לפעמים הסביבה לא בדיוק מתאימה לדהרה, ואז היא לא מרוצה בעליל. אני מניח שעקומת לימוד קטנה תקנה לנהג הרגלי נהיגה רגועה על אפם ועל חמתם של 610 הסוסים. אבל הרושם הראשון הוא של סייח על סטרואידים.
עד שנגיע למסלול, נדבר על עיצוב. כמו בעבר, גם ה-8R החדשה היא יצור עתיר זוויות קשות, ודל בחמוקיים עגלגלים. אם ליטול דוגמה מעולם הטיס, היא יותר "חמקן" מאשר 16F. חרטומה ארוך, טוסיקה קצר, רוחבה דשן מעט מן הרגיל, והיא אירודינמית עד קצות צמיגיה - אך מבלי להיראות כזאת.
חזותה צוננת, מדויקת, עניינית. לא אופרטה איטלקית צוהלת על גבול הפרחחיות כמתחרותיה מארץ המגף, אלא מוזיקה קלאסית, רצינית ומרשימה. לעתים אפילו רועמת במידת מה. חוששני, על-כן, כי שוחרי ה"שופוני" עלולים להסס קמעה.
העיצוב הפנימי הוא חגיגה אמיתית. פשוט מושלם. טוב, לא לגמרי... ומיד אפרט. סביבת הנהג, המושבים, המחוונים, החומרים, איכות ההרכבה, האסתטיקה המופלגת של התא כולו. כל אלה מרהיבים ומבריקים עד בלי די. הנהג נמצא במרכז תשומת הלב, וכל מערך המחוונים, העזרים, המתפעלים, הכפתורים והמסכים נועד גם לסייע לו במלאכתו ובהנאותיו, וגם להעניק לו תחושת ספורט חדה וברורה. אפילו מד ג'י יש מול עיניו, למען יוכל להתרשם מיכולותיו בסיבובים ומייד לרוץ ולספר לחבר'ה.
וזה עובד. עד גבול מסוים. עד הגזמת מה בגודש המידע המפציץ את הנהג מתוך לוח המחוונים הדיגיטלי ועתיר היכולות. ועד לגלישה אל שתלטנות מסוימת, כאשר הוא מגלה כי בגרסת הספורט החזקה החליטו בשבילו מה היא הזווית הראוייה למשענת הגב במושב שלו. גם אני וגם עמיתי חיטטנו לשווא בכל רחבי המכונית כדי לגלות את השמיצ'יק הגואל לשינוי זווית המשענת. ואז התבשרנו שמועצת המנהלים של אאודי כבר החליטה בשבילנו. הגב יישאר כמו שהם רוצים! ברור? ברור. אין מה לעשות. אפשר רק להתנחם בכך שבגירסה המתונה יותר, הוענקה לנהג הרשות להזיז את משענת כסאו.
המנוע מרהיב. מבריק. משכר. ממכר. הוא שמרן באופן חדשני, או חדשן באורח שמרני. כי אין בו טורבו! אין! לא קיים! כמעט והעפתי את מגבעתי לשחקים מעוצם השמחה, ההערכה וההתפעלות. בעולם שבו אפילו לשואבי אבק ולמכונות גילוח יש "טורבו", המנוע המופלא הזה שב ומוכיח כי גם ללא הזנה בכפייה של הבוכנות, אפשר לייצר מנוע מבריק. ולכן הוא גם גבה-טורים באורח ממכר, ובעל שאגות רועמות ומתגלגלות, הממיסות את האוזניים, ומרחיבות את הדעת, וממתיקות את החיוכים.
יש גם כפתור שמחלץ מן המנוע מנת יתר של פיצוצים, קפצוצים, ציוצים וגיהוקים. אך לאלה אין כל קשר למנוע. הם מתוזמרים באורח מלאכותי לגמרי. לא יפה. לא מכובד. ולו אני הבוס של אאודי, אני משליך את הגימיק הזה מן החלון ביומי הראשון בתפקיד.
חצי תריסר ההקפות על המסלול הוכיחו את מה שהיה ברור מראש: למכונית הזאת יש אחיזת כביש מוחלטת. היא מהירה כברק מחושמל, ויציבה כקטר. ובזכות המנוע המרכזי היא גם מאוזנת באורח מוחלט. הוסיפו לכך את מערכת הקוואטרו עתירת המניטין המוצדק, השילדה והמיתלים הנבונים, הבלמים הקראמיים וההגה המדויק (לא תמיד...), והתוצאה היא מכונת מסלול שנדמה שהיא מסוגלת להיות מהירה בסיבובים בדיוק כפי שהיא מהירה בישורות. "להביא אותה למגבלות"?? הצחקתם אותה! המגבלות שלי הגיעו הרבה-הרבה יותר מוקדם.
ה-8R היא ללא ספק מפגן מרשים ביותר של יכולות, טכנולוגיה, ארגונומיה, דייקנות וברק. על המסלול היא לא רק עוצרת נשימה במהירותה, אלא גם קלה לנהיגה ושופעת תחושה של איכות ובטיחות.
לחיות איתה ביומיום? כן, אפשר. אך עדיף בגרסה "החלשה" (540 כ"ס). קצת פחות עצבנית, קצת יותר נינוחה, קצת יותר רכה, קצת פחות רדיקלית, קצת מיטיבה לשייט ולהתנהל, וכמעט מהירה באותה מידה.
וגם, אני מניח, טיפה יותר זולה. אז מה רע?
אאודי R8
מתחרות
מרצדס GT-S
למרצדס GT יש מנוע קדמי, ולא אחורי כמו באאודי, אולם הוא מוצב קרוב למרכז הרכב לטובת חלוקת משקל של מכונית על. תא הנוסעים מציע חלל מחייה מפואר לצמד נוסעים ויש אפילו תא מטען שימושי. דגם ה-S הבכיר, שמחירו נושק ל-1.5 מיליון שקל, מאיץ ל-100 קמ"ש ב-3.8 שניות ומגיע ל-310 קמ"ש.
מרצדס בנץ
פורשה 911 טורבו
1.52 מיליון שקל הוא מחירה של פורשה 911 טורבו החדשה. במחיר הזה מקבלים מנוע אחורי בנפח 3.8 ליטר, שמייצר 540 כ"ס אימתניים ו-74 קג"מ ומאיץ את המכונית כפולת ההנעה מאפס ל-100 קמ"ש ב-3 שניות בלבד, בדרך ל-320 קמ"ש. כבונוס מקבלים מושב אחורי, שיכול אפילו לאכלס שני נוסעים קומפקטיים.
ניסן GT-R
הניסן GT-R החדשה, שתנחת בארץ בקרוב, עושה עוד צעד לביסוס מעמדה כמכונית על. היא עברה מתיחת פנים ומקיפה, זכתה לקבל תא נוסעים חדש ומתוחכם ובעיקר שלדה משודרגת, שיכולה לטפל במנוע משודרג בהספק 565 כ"ס. המכונית מאיצה ל-100 בפחות מ-3 שניות והדגם היוצא עלה 850 אלף בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
